בית המשפט העליון קבע, כי מוסדות התכנון אינם יכולים להפחית זכויות תמ"א תוך קביעה כי יהיה על היזם לבסס את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט על השתתפות דיירי הבניין בעלויות החיזוק.

בית המשפט העליון נתן החלטה הגודעת באיבה מגמה שהחלה להשתרש לאחרונה בהחלטות של מוסדות התכנון ובתי המשפט, להפחית מזכויות הבנייה המבוקשות בפרויקט תמ"א תוך קביעה, כי יהיה על היזם לבסס את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט על השתתפות דיירי הבניין בעלויות החיזוק.

במקרה שנדון בבית המשפט הוגשה בקשה להיתר בנייה מכוח תמ"א 38 לחיזוק מבנה תוך תוספת יחידות דיור בקומת הקרקע וכן תוספת 2.5 קומות. לא הייתה מחלוקת כי הבנייה המבוקשת תסתיר לחלק מבעלי הדירות את הנוף לים. דיירי הבניין השכן טענו כי היה על הועדה המקומית להפחית קומה אחת ולאשר תוספת של קומה וחצי בלבד, זאת בהתבסס על כך שכל בעל דירה בבניין ישלם 50,000 ₪ כהשתתפות בעלויות החיזוק.

ועדת הערר ובית המשפט לעניינים מינהליים דחו חלופה זו שהוצעה על ידי בעלי הדירות הגובלות, תוך קביעה, כי פתרון כזה אינו ריאלי שכן הסיכוי שכל דיירי הבניין יסכימו לשלם מכיסם סכום ניכר שכזה הינו אפסי, וכלשון ועדת הערר (שאומצה על ידי בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון) "…ברור לכל העוסקים בנושא שהתוחלת להשגת הסכמות של 28 בעלי זכויות בכל בניין לתשלומים ניכרים מעין אלו, אפסית כמעט… קבלת חלופה מעין זו, מהווה הלכה למעשה, תקיפה עקיפה של הוראות התמ"א ובוודאי שאין מקום לעשות כן בהליך בפנינו".

יצוין כי החלטה זו סותרת החלטה של בית המשפט המחוזי בתל אביב שניתנה לאחרונה בעת"מ (ת"א) 53018-05-18 יסודות פיתוח נ' הועדה המקומית תל אביב, שם נקבע כי "אין כלל או עקרון שלפיו פרויקט לפי תמ"א 38 צריך להיעשות ללא תשלום כלשהו מצד הדיירים, שככלל מקבלים דירה חדשה וגדולה ששוויה עולה על דירתם המקורית".

לדעתנו, קביעת בית המשפט העליון גוברת בנושא זה.

 

עע"מ 1752/18 ‏ראובן רוסו ואח' נ' ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום ואח'

לקריאת פסק הדין לחץ כאן >>