בית המשפט אישר הארכת מועד להגשת ערר שעניינו היטל השבחה, עשרה חודשים לאחר חלוף המועד מהנימוק, כי אין באישור הארכת המועד כדי לפגוע בוועדה המקומית מחד, והדבר ישרת את האינטרס של גביית מס אמת מהאזרח מאידך

בית המשפט המחוזי בתל אביב נתן לאחרונה החלטה תקדימית לעניין השיקולים אשר צריכים להנחות את יו"ר ועדת הערר לפיצויים בבקשה להארכת מועד להגשת ערר היטל השבחה.
ועדת הערר קבעה כי "נראה כי העוררים אכן איחרו איחור משמעותי, והגישו את בקשתם להארכת מועד כעשרה חודשים לאחר שקיבלו לידם את השומות נשוא הערר".
בית המשפט קבע כי יש לבחון את שאלת הארכת המועד בהתאם לכללי השיהוי שנקבעו בהתייחס לעתירות מינהליות, כאשר השיקול המכריע שם הוא – הפגיעה הנגרמת לרשות ולצדדים שלישיים כתוצאה משיהוי בהגשת העתירה.

בית המשפט קבע כי לא ייגרם כל נזק לוועדה המקומית משמיעת הערר באיחור, ולכן לפי מבחני השיהוי, היה על יו"ר ועדת הערר לאשר את הארכה בהגשת הערר.
בנוסף קובע בית המשפט, כי היה ראוי שהועדה המקומית לא תתנגד לבקשה להארכת המועד להגשת ערר, כאשר הטענה הינה כי נפלה טעות בשומת היטל ההשבחה, על מנת לשמור על העקרון של "גביית מס אמת" מהאזרח.

להחלטה חשיבות מרובה שכן היא קובעת שיש לבחון בקשות להארכת מועד להגשת עררים מתוך איזון בין השאלה באיזו מידה הרשות השלטונית נפגעת כתוצאה משמיעת הערר באיחור מחד, לבין הפגיעה שתיגרם לאזרח מאי שמיעת הערר מאידך, לרבות האפשרות כי הוא יידרש לשלם מס (היטל השבחה) שאינו מס אמת, אם בקשת הארכה תידחה.

להחלטה חשיבות גם ביחס לבקשות אורכה בעררים בתחום הרישוי.

החלטה זו עומדת בניגוד להחלטות של ועדות הערר, אשר דחו לא פעם בקשות אורכה להגשת ערר בשם החשיבות על שמירת הזמנים שנקבעו בחוק.
אם זאת אין לצפות כי ההחלטה "תפרוץ" לחלוטין את מסגרת הזמנים הקבועה בחוק להגשת עררים, ועדיין כל מקרה יידון לגופו.

עמ"נ 15390-12-17 שרון ואח' נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה רמת גן

לקריאת פסק הדין לחץ כאן >>